על חירות,עבדות ומה שבינהם ..וגם ביטויים בכתב היד/ מירב יחזקאל-סילביאנו
חג הפסח הביא עימו הרבה הירהורים בעניין חירות מהי?
כולנו יודעים כי חירות משמעותה - זכותו של כל אדם להתנהג כרצונו, כל עוד לא הוגבלה זכות זו בחוק, או בכללי ההתנהגות המקובלים ,ובמסגרת זו קיימים חופש הביטוי, חופש האמונה והדת וכדומה .
ומה זו עבדות?
ע"פ ההגדרה המיליונית: עבדות היא מונח המציין משטר עבודה המאופיין בבעלות ושליטה רבה של אדם על אדם אחר שנחשב לרכושו. בעבדות האדם המשועבד אינו חופשי ובן חורין לקבוע את התנהלותו וסדר היום שלו, ואדונו הוא שקובע בעבורו את כל או רוב סגנון חייו ודרכי התנהלותו.
האם בזה זה נגמר? האם זו באמת עבדות?
אנחנו כבני אדם משועבדים לכל כך הרבה דברים החל במשכנתא וכלה בגידול הילדים אבל לא את אלו רוצה אני להעלות כאן אל הכתב....
אם נתבונן עמוק אל נבכנו ואל נבכי החברה בה אנו נמצאים נגלה כי אנחנו עדיין משועבדים, משועבדים אל הידוע והמוכר.... זוכרת אני שבאחת מעבודותי, במסגרת לימודי הגבוהים, היה עליי לראיין ניצול שואה,בחרתי לראיין ניצול ערירי, עניין אותי מדוע בחר להישאר לבדו ובגפו ולא רצה להשאיר "חותם" יהודי על גרמניה הנאצית ע"י הבאת ילדים אל העולם, נחשפתי לסיפור מצמרר שלא הותיר בגופי ולא נקבובית אחת שאיננה נעמדה דום למילותיו, לא אחשוף את מלוא הסיפור, אך אומר כי סיכם את דבריו בכך שהעיד כי בזמן המלחמה כל מה "שידע" לעשות היה לשרוד ולכן כאשר נסתיימה המלחמה הרגיש כאילו אין עוד משמעות לחייו ואז הוסיף ואמר בחיוך, "את זה אני יודע לומר היום, בגיל 83..."
את יודעת?
אמר דוסטויבסקי: " אין לו לאדם, דאגה כל כך בלתי פוסקת ומצוקה מטרידה כדאגה למצוא לו מהר, לאחר שנעשה בן חורין,לפני מי להשתחוות ולכרוע.. " בזמן המלחמה חשבתי לעצמי כי אלו "הבל הבלים" היום אני מבין כי אלו היו מילים כדורבנות......
הראיון עימו הכניס אותי עוד אז למן "לופ" מחשבתי, האם זהו באמת טבע האדם? ללכת אחר המוכר ולא בהכרח האהוב רק מכורח ההרגל?
החלתי להביט סביב, ולצערי הרב גיליתי שכוחו של הרגל הוא הרבה מעבר לגדול: נשים מוכות נשלטות ע"י פחד, הן סוחבות איתן עולם הרגלים מופרך לחלוטין כי כך הן "אולפו" ולרוב אם אינן עוברות איזשהו סוג של "טיפול" הן ימצאו עצמן שוב מוכות...שוב מוכרות עצמן לעבדות תחת הכותרת "אהבה"....
ראיתי כי כאשר הגיעה אל תודעתינו הרפואה האלטרנטבית/הסינית – רובנו המשכנו וממשיכים ללכת אל הרופא המטפל בשיטה הקונבנציונאלית/ המערבית ... אפילו אם האמנו שיש דברים בגו....
וגם חוויתי וספגתי בדרך ללימודי הגרפולוגיה אין סוף הערות מהסובבים כי "אין זה מקצוע" ... "אף אחד לא יבזבז כסף על נתוח גרפולוגי...." ושוב הבנתי כי "המוכר והידוע" הם המנהלים האולטימטיבים של האנושות.... והבנתי , כי למעשה כולנו על אף חופש המחשבה וחופש הפעולה, פועלים מתוך "קיבעון" מחשבתי ותמיד הולכים בדרך "הידוע והמוכר" הפחד – הוא השולט, הצורך בוודאות הוא מאלחש הכאב....
כייצד יבואו אלו לביטוי בכתב היד?
אנשים הזקוקים "לחירות", לא יוכלו לסבול את עול "המסגרת" עליהם, לכן כתב ידם יהיה:
- לא מסודר, פורץ את גבולות הדף , לא אחיד
- לרוב יכתבו עד סוף השורה
- לעיתים יראה הדף כ"כאוס"
לזקוקי הוודאות ו"המסגרת" המאפינים הבאים יבואו לידי ביטוי:
- כתב היד יהיה "מגודר" ע"י השוליים.
- במבט ראשוני ולא מעמיק יראה כתב היד כבעל רווחים מסודרים בין מילים אותיות ושורות.
- האות מ' תהיה בעלת "משענת".
- כתב יד קטן.
הרשו לי לסכם בנקודה למחשבה:
אמר הפסיכולוג והסוציולוג - גוסטב לה-בון: "
אנו פוגשים אנשים רבים המדברים על החירות, אך אין אנו רואים אלא מעטים שהקדישו חייהם כדי לנתק את הכבלים..."
